החטיבה הוקמה בשנת 1967 כחטיבת שריון סדירה בצה”ל תחת פיקוד עוצבת הפלדה. משנת 2004 מצוידת החטיבה בטנקי מרכבה סימן 4 הכוללת את מעיל רוח, מערכת הגנה אקטיבית לטנקים ומערכת ניהול קרב ממוחשבת צי”ד. טנקים אלה הם המתקדמים בצה”ל ובעולם.
הרכב החטיבה מבוסס על גדודי שריון, שחלקם התחלף במהלך השנים. בחלק מהשנים כללה החטיבה גם גדוד חיל רגלים וכיום כוללת החטיבה גם גדוד הנדסה קרבית. יחידות החטיבה העיקריות כיום: גדוד 46 (“שלח”), גדוד 52 (“הבוקעים”), גדוד 9 (“עשת”), גדוד 601 (“אסף”) של חיל ההנדסה הקרבית, פלס”ר 401 (785), פלחי”ק אייל (298), פלמ”ס (מסייעת) 9, פלמ”ס (מסייעת) 46 ופלמ”ס (מסייעת) 52.
מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה
החטיבה נוסדה בשנת 1967, כחטיבת מילואים של טנקי המג”ח. במלחמת ששת הימים החטיבה לחמה בפתח רפיח רק עם גדוד המילואים 46. לאחר מכן, החטיבה הועברה לצבא הסדיר ושירתה יחד עם חטיבה 14 באוגדת סיני (252). תפקיד האוגדה כלל החזקה בקו התעלה שהשתרע לאורך 160 קילומטרים.
ב-1968 הועבר גדוד 79 מחטיבה 7 לחטיבה 401. החטיבה הייתה הראשונה לקלוט טנקי מגח 6 שנרכשו בכספי הסיוע האמריקני. גדודים 46 ו-79 של החטיבה השתתפו במבצע אסותא באזור א-צפי מדרום לים-המלח, מבצע שנערך במקביל לפעולת כראמה.
במהלך מלחמת ההתשה שימשה החטיבה כבית יוצר לטנקיסטים מנוסים שהיוו את עיקר מערך המילואים שהשתתף במלחמת יום הכיפורים.
מלחמת יום הכיפורים
לפני מלחמת יום הכיפורים הוצבה החטיבה בחזית הדרום תחת פיקודה של אוגדה 252. שתי חטיבות האוגדה (401 ו-14) נהגו להחליף זו את זו מדי שלושה חודשים: אחת החטיבות הוצבה בקו המוצבים והשנייה בעורף לאימונים וטיפול בטנקים ובכלים. עם פרוץ המלחמה, חטיבה 401 יועדה להיות בעורף. בפרוץ הקרבות, גדוד 79 הועבר לחטיבה 14, וגדוד 52 הועבר לחטיבה 401.
עם תחילת הצליחה, פתח חיל האוויר המצרי במטס הפצצה גדול. מפקדת החטיבה נפגעה ותשעה חיילים נהרגו. החטיבה קיבלה פקודה לנוע לעבר החלק הדרומי של תעלת סואץ ולחבור למעוזים.
החטיבה ניסתה לבלום את התקדמות החי”ר והשריון המצריים לתוך שטח סיני, אך נחלה הצלחה חלקית בלבד. בסוף היום השני למלחמה נותרו בחטיבה פחות ממחצית הטנקים במצב תקין ועשרות חיילים נהרגו. עם זאת, פעולות החטיבה עיקבו את פריסת הגשרים בגזרת דרום התעלה.
עם תום המלחמה, ולאחר הסכם הפסקת האש עם המצרים הוחזרה החטיבה לצד המזרחי של התעלה, באותה עת כללה החטיבה 3 גדודי מגח (52, 46 ו-195).
כשנה לפני פרוץ מלחמת לבנון הראשונה עבר גדוד 195 לחטיבה 500, והחטיבה תוגברה בגדוד מילואים שהורכב מחיילים בני ישיבות ההסדר.
מלחמת לבנון הראשונה
במלחמת לבנון הראשונה החטיבה לחמה תחת פיקוד אוגדה 252, בסמוך לגבול סוריה-לבנון. החטיבה כללה 3 גדודי מגח 6 – גדוד 46, גדוד 52 וגדוד מילואים 3477.
לאחר מלחמת לבנון הראשונה ביצעה החטיבה פעילות ביטחון שוטף בגזרות שונות, ביניהן יהודה ושומרון, רצועת עזה, רמת הגולן ורצועת הביטחון בדרום לבנון (עד לנסיגה בשנת 2000). חלק מהפעילות נעשתה תוך שימוש בטנקים וחלקה הייתה פעילות חיל רגלים.
עם פרוץ האינתיפאדה השנייה עברה פעילותה המרכזית לרצועת עזה ויהודה ושומרון.
בשנת 2004 טנקי המג”ח 6 הוחלפו בטנק מרכבה סימן 4.
מלחמת לבנון השנייה
החטיבה נטלה חלק פעיל במהלך מלחמת לבנון השנייה. עקב השימוש המוגבר בנשק נ”ט הרסני ומכיוון שטנקים של החטיבה היוו את הקו הראשון בלחימה בגזרתם, ספגה החטיבה אבדות רבות: 12 מלוחמיה נהרגו בקרבות בלבנון ועשרות נפצעו.
פעילות ביטחון שוטף ברצועת עזה, מבצע צוק איתן
החטיבה השתתפה בפעילות ברצועת עזה, ואף זקפה לזכותה פגיעה במחבלים ולכידתם. במהלך הלחימה בעזה, השתתף גדוד הבוקעים במבצעים רבים ופגע בעשרות מחבלים, על כך מוענק לו פרס הרמטכ”ל ליחידה המצטיינת לשנת 2008. ב-2010 החלו לצייד את טנקי המרכבה סימן 4 של החטיבה במערכת מעיל רוח. במרץ 2011 רשמה המערכת יירוט היסטורי של רקטה נגד טנקים ששוגר אל עבר טנק של גדוד עשת.
חטיבה 401 הייתה חטיבת השריון המובילה במבצע צוק איתן, הודות להיותה חטיבת השריון המתקדמת ביותר טכנולוגית וכן למערכת ההגנה האקטיבית “מעיל רוח” שמגנה עליה מפני רקטות וטילי נ”ט. במהלך המבצע השמידו כוחות החטיבה מטרות טרור רבות ופגעו בעשרות מחבלים. חיילי החטיבה פעלו בהצלחה רבה בעזרת מערכת “מעיל רוח” שיירטה רקטות וטילי נ”ט שנורו אל עבר הטנקים. מערכת צי”ד שהותקנה בטנקים ייעלה באופן ניכר את ניהול הקרב והתקשורת בין הטנקים לגורמים השונים בשדה הקרב.